מאמרים

עיצוב בית כנסת מתחיל בזהות הקהילה. שאלה שנדרשנו אליה במערכת: אנחנו בית כנסת שנמצא באזור מעורב שזכה להתחדשות עירונית, ב"ה לנו ההתחדשות והרחבת השכונה עשתה

פרק המבוא – לפני שמניחים אבן – מבינים את הדרך יש רגע כזה כמעט בכל קהילה. לא רגע דרמטי, אלא רגע שקט. תפילה שנדחסת לפינה

פרק ראשון – מבנה ציבור כרוך ברגולציה שונה יש לנו קהילה, יש מתפללים, יש אפילו תורמים. אז למה זה כל כך מסובך?”השאלה הזו נשמעת שוב

פרק שני – התהליך מתחיל מאנשים השלב הראשון בהקמת בית כנסת איננו משפטי ואיננו תכנוני. הוא שלב אנושי.עוד לפני קרקעות, תכניות והיתרים, נדרשת קהילה שמבינה

פרק שלישי – לפני הקרקע והבטון: הקמת עמותה השלב הראשון בהקמת בית כנסת איננו משפטי ואיננו תכנוני. הוא שלב אנושי.עוד לפני קרקעות, תכניות והיתרים, נדרשת

פרק המבוא – לפני שמניחים אבן – מבינים את הדרך יש רגע כזה כמעט בכל קהילה. לא רגע דרמטי, אלא רגע שקט. תפילה שנדחסת לפינה

פרק המבוא – לפני שמניחים אבן – מבינים את הדרך יש רגע כזה כמעט בכל קהילה. לא רגע דרמטי, אלא רגע שקט. תפילה שנדחסת לפינה

מהרעיון הראשוני ועד חנוכת בית הכנסת – זהו מסע ארוך, מורכב ורצוף תחנות.
בסדרת המאמרים “בית כנסת לא בונים ביום אחד” נלווה את הדרך, שלב אחר שלב.

פרק המבוא – לפני שמניחים אבן – מבינים את הדרך יש רגע כזה כמעט בכל קהילה. לא רגע דרמטי, אלא רגע שקט. תפילה שנדחסת לפינה

פרק המבוא – לפני שמניחים אבן – מבינים את הדרך יש רגע כזה כמעט בכל קהילה. לא רגע דרמטי, אלא רגע שקט. תפילה שנדחסת לפינה

פרק המבוא – לפני שמניחים אבן – מבינים את הדרך יש רגע כזה כמעט בכל קהילה. לא רגע דרמטי, אלא רגע שקט. תפילה שנדחסת לפינה

פרק המבוא – לפני שמניחים אבן – מבינים את הדרך יש רגע כזה כמעט בכל קהילה. לא רגע דרמטי, אלא רגע שקט. תפילה שנדחסת לפינה

בתי כנסת רבים חווים בשנים האחרונות התעוררות מבורכת: צעירים, משפחות ומתפללים ותיקים חוזרים לפקוד את בית הכנסת, האווירה מתחזקת, ויש רצון כן לקרב עוד לבבות

לפני קצת יותר משנה הופיעה במגזין מקדש מעט מודעה לא שגרתית –"הגשת מועמדות לקבלת תרומה עבור בנייה בסכום של 1.5 מיליון ש"ח". הקריאה הזו עוררה

האם כיסאות ששימשו לתפילה נושאים קדושה, ומה הגבול בין היתר הלכתי לביזוי מצווה ופגיעה בתורם ״סוף מעשה במחשבה תחילה״, אמרתו הידועה של רבי יהודה הלוי,

"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים לא, יט). מפסוק זה למדו חז"ל את המצווה האחרונה בתרי"ג המצוות – חובת כתיבת ספר תורה לכל אדם

יש רגעים בקהילה שבהם כולם מבינים, מאוחר מדי, מה פירוש הביטוי "אין אדם יודע ערכו של דבר עד שהוא חסר". כך קרה בבית הכנסת “עטרת

הפרדת סמכויות בבית הכנסת היא לא מותרות אלא חובה שלושים שנה שירת מר יצחק אוחיון (שם בדוי) כגבאי בית הכנסת המרכזי בשכונת נווה הדר. הוא

שבת בצהריים. תפילת מנחה הסתיימה, בית הכנסת מתכונן ללימוד אבות ובנים, ואז נכנסת קבוצה של מתפללים צעירים. בתוך דקות הם מתחילים תפילה עצמאית, ניגשים לארון

בהלכה נקבעו זמנים ומסגרות לקריאת התורה בציבור (בשבתות, חגים, שני וחמישי ועוד), ובדרך כלל אין פותחים את ארון הקודש להוציא ספר תורה אלא בזמנים אלה.

במלאת חמש שנים להסתלקותו של אחד מעמודי התווך של עולם התפילה החסידי, הגה"צ רבי דוד מאיר ווייס זצ"ל, בעל ה"אמרי דוד", ראוי לעצור ולהתבונן בדמות